נולדתי בא' תשרי. בעוד רוב האוכלוסייה החילונית חוגגת לעצמה יום הולדת עפ"י תאריך לועזי, אני מאז שאני זוכרת את עצמי מציינת את יום ההולדת שלי פעמיים. בלועזי חוגגים , בתאריך העברי מסכמים.
חשבתי הרבה על סיכום השנה שלי, והגעתי למילה אחת ששזורה בכל הדברים שקרו לי – מאבק.
אני לא ממש מחבבת את המילה הזו, יש בה משהו כוחני, לוחמני. שהוא לא ממש מה שאני רוצה להיות, אבל בישראל כמו בישראל נדמה לי שזו הדרך היחידה להשיג משהו.

במישור האישי משפחתי נאבקתי השנה לקבל את הזכויות שלנו מהמדינה, נאבקתי לקבל טיפול רפואי במסגרת הציבורית, נאבקנו לקבל תרופות שמגיעות לנו מסל התרופות אבל הקופה עושה ככל שיכולתה למנוע את קבלתם בגלל עלותן, נאבקנו לקבל את המגיע לנו מחברות הביטוח, ומביטוח לאומי. לא בכל המאבקים הצלחנו, ולצערי מרביתם ימשיכו איתנו גם לשנה הבאה. לא סתם אני מברכת תמיד בריאות את כולם. כאן זה לא ברור.

השנה נאבקתי על הפרנסה שלי, על הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד ממה שאני אוהבת ועוסקת בו כבר עשרים שנה מבלי להתנצל על זה שאני אמא. כשהבנתי שאולי שווה לנסות להפסיק להיאבק ולהוכיח למעסיקים שאני ראויה לתפקידים למרות ואולי דווקא משום שאני אמא יצאתי לעצמאות. לקחתי את מה שהם ראו כחיסרון והפכתי אותו ליתרון שלי. לשמחתי הצלחתי לגייס לקוחות שהאמינו בי ולהניע פעילויות ותהליכים(אתם מוזמנים להציץ כאן באודות להתרשם על קצה המזלג ). זה לא פשוט להיות עצמאית, והיו ימים ולילות שהדאגה הייתה רבה. אבל האמונה והידיעה שאני מאוד טובה במה שאני עושה. מחזקת אותי.

במישור הציבורי, גם השנה לקחתי חלק, ונאבקתי למען תינוקות פעוטות וטף, למען קהילת ההורים, חלק מהמאבקים בהם השתתפתי נשאו פרי והצליחו והידיעה שהצלחתי ולו מעט לשנות את החברה עשו אותי מאושרת עד מאוד. חלקם אגב ימשיכו איתי גם לשנה הבאה.
זו עבודה סיזיפית משהו להיאבק למען שינוי חברתי, להיאבק למען שינוי סדר יום ציבורי. להיאבק להגיע לתקשורת זה הולך והופך קשה משנה לשנה. השנה יותר משנים עברו הבנתי שאם לא נאבק, אם לא נפסיק להיות "נחמדים", אם לא נפסיק "לבקש יפה" לא ממש נקדם משהו. למדתי שככל שמצטרפים יותר הורים, ככל שיש יותר עניין , אנחנו מצליחים יותר. למדתי השנה לצערי, שבשביל להגיע לסדר היום הציבורי צריך משהו שנע בין מלחמה לאסון אישי. אבל גם בשנה הבאה ברור לי שאני אהיה חלק. הרצון לעשות את המדינה שלנו טובה יותר למען דור העתיד חזק יותר מכל הגיון שאומר שאני צריכה יותר שעות שינה, ותקציב מותרות לבית .
ושנה הבאה?
כמו תמיד אני מאחלת בריאות. זו הנקודה החשובה ביותר בעיני.
אני מאחלת לנו הרבה פחות מאבקים, ויותר שינויים.
מאחלת שנצליח לאחות את הקרעים שבתוכנו, שנצליח לתקן ולו מעט למען הילדים שלנו.

שנה טובה.