אחד הדברים הראשונים שאמרו לי שרשמתי את הבכורה לגן לפני שבע שנים היה, שמדברים על מי מתנדב לוועד , זה הזמן להוציא החוצה את הפרעות הקשב שלך, לבהות באוויר /לבדוק מי "מחפש" אותך בטלפון/ לפתח ניתוק. הכול רק אל תפלי לוועד הכיתה.
ששאלתי למה הסבירו לי שלהיות ועד , זה בעצם להיות שוטרת כספים, כל הזמן את רודפת אחרי הורים בדרישה לכסף עבור פעיליות, ואם זה לא מספיק, את גם זו שאמורה להפיק את האירועים שהגן לא מפיק, תמצאי את עצמך אמרו המנסות מתחננת מי מביא עוגה למסיבה כזו או אחרת, ומשלימה מכספך עבור מתנות לצוות בסוף שנה. שכחי מזה. אמרו לי.
שהתחלנו לקבל הודעות שונות ממי שהתנדבה להיות ועד הכיתה, הבנתי את גודל הטעות . איך אני אגדיר את זה בעדינות היא הייתה מלאת רצון טוב. מעבר לכך היא לקחה את התפקיד למקום אחר לגמרי, ויצרה אי אלו בעיות.
מאז אני מציעה את עצמי, מתנדבת. כי ועד זה הרבה יותר מזה.
- דיברנו על תשלומים – מבחינתי להיות בועד הורים מאפשר לי מעורבות בכל מיני "הצעות" לתשלומים ופעילויות כאלו ואחרות שנופלות לפעמים על ההורים, האפשרות לבדוק שרק תשלומי הורים מאושרים אכן מבוצעים
- אירועים – להיות בוועד זה לא רק להיות זאת שמכבה את המדורה, אלא חלק מצוות חשיבה על מה עושים באירועים, זה המקום להשפיע על התוכן
- השפעה מול צוות חינוכי – וועד מייצג את ההורים, זה יכול להיות אל מול גננת, אל מול מורה וגם אל מול הנהלת בית הספר. שוב זה המקום להשפיע .
ו
אני יכולה לתת פה עוד הרבה סיבות, וכן אני יודעת שיש המון הורים שיגידו שאני טועה, ומה עובר לי בראש וכן אני יודעת לאף אחד אין ממש זמן, ולהיות ועד אומר שתקבל טונה של תלונות ואפס של תודות ועדיין.
באספת ההורים הקרובה- תרימו את היד, תתנדבו. גם אם לא באופן פורמלי, אנשי הוועד תמיד שמחים לאלו שעוזרים מאחורי הקלעים.