זהו סופית גדלתי בשנה, התאריך הלועזי עבר, והנה הגיע א' תשרי, וזה אומר שגם העברי עבר.
תרשו לי להפרד ממך תשע"ה אני מנסה לסכם אותך כבר כמה ימים, והאמת? לא מצליחה.
איך מסכמים שנה שגם ברגעיה האחרונים השאירה אותי בלי אוויר?
אחת מחברותיי המחוברות יותר לצד הרוחני שלה אמרה לי שזו שנה של צמיחה, אני בתמורה אמרתי לה שיהיה לא פשוט לרדת יותר נמוך ממה שהיה השנה ושם כל מה שנשאר לי זה למעלה.
זו הייתה שנה קשה, שנה של מאבק עיקש על דברים בסיסים, שנה שלמדתי בה על כוחות שלא ידעתי שיש בי, וגיליתי בה חברות אמת שעמדו בכל. שנה שגילתי את החוזק המשפחתי שלי, את הכוחות האמהים שבי ואת העובדה שגם שאני נשברת , ונשברתי אני עדיין עומדת על שתי רגלי. כי אין אופציה אחרת.
שנה של סערה בלב ים, שנה שמעטים היו בה רגעי השלווה והשקט .
זו הייתה שנה שלמדתי עד כמה מדינת ישראל קשה לאזרחיה שהם זקוקים לה, עד כמה מסואב המנגנון שנדמה שקיים רק לצורך קיום עצמי, אבל מצד שני למדתי להכיר אנשים טובים , איים של שפיות בתוכו שאפשרו רגעים של נחת, והגישו עזרה גם במחיר אישי לא פשוט.
זו הייתה שנה שחיזקה אצלי את הרצון לעשות את השינוי, לדאוג לילדי אבל גם לאחרים. זו הייתה השנה שלמדתי גם להיות בצד המקבל, וזה לא פשוט לאחת כמוני שרגילה להיות בצד הנותן.
היו לי לא מעט תובנות על חברים ואנשים השנה, על כאלו שהכריזו שהם חברים שלי אבל נעלמו ברגעי המשבר, הנחתי לאלו שלא יכלו להתמודד עם המצב, וחיבקתי את אלו שעמדו לצידנו גם ברגעים שאני לא רציתי לעמוד לצד עצמי.
התחשלתי השנה, למדתי לעמוד על שלי, לא לפחד לדרוש את המגיע לי ולוותר פחות, למדתי שבעשייה מותר שיגידו לך תודה, ויכירו במה שאתה עושה , וזה אפלו דיי נחמד.
עמדתי על שלי יותר השנה, לא וויתרתי גם במאבקים שנראו אבודים, ובחלק מהם ניצחתי למרות הכל.
והיו גם רגעים נפלאים בשנה הזו, רסיסי שפיות שנאחזתי בהם בכל כוחי, היו הצלחות אישיות , הצלחות עסקיות והצלחות לאומיות . הייתה את הידיעה שלקחתי חלק בשינוי תפיסתי חינוכי שלא קרה פה כבר שישים שנה בערך.
אני מגיעה לתשע"ו גדולה בשנה אחת, אבל מרגישה שגדלתי בעשור, מגיעה נחושה, ממוקדת.
אם יש משהו שהבנתי השנה זה שמקומי גם המקצועי הוא בעשייה חברתית. למען ביתי וילדי כמו למען ילדים אחרים .
היי שלום תשע"ה היית קשה אלי, לא אתגעגע.