טלי ברילשלום כבוד השר,
אני שוב כותבת לך מכתב, שנה אחרי המכתב [highlight]הקודם שלי.[/highlight]
השנה הפקדתי בידך את העתיד של שניים משלושת ילדי, השנה כבוד השר אתה אחראי ישירות על שניים מילדי שנכנסו לראשונה למערכת החינוך, הבכורה לכיתה א' והאמצעי לגן טרום טרום חובה.
הייתה לנו שנה דיי סוערת במערכת, הרבה הצהרות, ביטולים, המון מסיבות עיתונאים וסטטוסים חוצבים בפייסבוק.
אבל בשדה החינוכי? שם כך נראה שום דבר באמת לא מתקדם.
אתה מבין כבוד השר, חשבתי שאתה כמי שבא מהשדה החינוכי, כמי שהצהיר עוד לפני הבחירות שזה זה התפקיד שהוא רוצה, זה שטוען שהוא קשוב לרחשי הלב של ציבור ההורים, זה שרוצה להצעיד את ישראל קדימה . חשבתי שאולי תתחיל לעשות שינוי.
שנה אחרי ו..
שנה אחרי ולמידה משמעותית לא מתחילה בגני הילדים, אחרת איך תסביר שבניגוד לכל המחקרים והמומחים בארץ ובעולם בגני הילדים שלנו גם שנה הבאה ילמדו עד 35 ילדים עם גננת, סייעת ו.. בת שירות לאומי, שנה אחרי ובמקום לקחת אחריות, להבין כי חמש השנים הראשנות בחייו של ילד הם החשובות ביותר, לפעול למען התאמת מערכת החינוך אל גיל הילדים , התאמת התקנים העולמיים ולאמץ את מסקנות ועדת טרכנטנברג אתה בוחר בפתרון שהוא לא פתרון. בת שירות כבוד השר כבודה במקומה מונח, אבל היא לא אשת חינוך. ואנחנו עוד נצטער על זה.
שנה אחרי ואתה יוצא בהצהרות על קיצור החופש הגדול,שבשטח מסתבר מרגע לרגע שזה בעצם פיילוט רק לכתות א-ב , שהוא אומנם מסובסד ואין אלא לברך על כך אבל תלוי ברצונן וביכולתם של הרשויות המקומיות..ולא זה לא סבסוד מערכות קיימות אלא מערכות חדשות . וגם עכשיו רגע לפני פסח רב הנסתר על הגלוי, ושוב מילים יפות , כותרות ענק ובשטח שוב עשרות הורים ינסו להבין מה קורה. ומי באמת נשאר עם הילדים ומה התוכן , וגם השנה המציאות הכלכלית הכואבת תבוא על חשבון החינוך.
ואם כבר נגענו בחופש הגדול צא לי אבל החמצת הזדמנות אולי היסטורית לעשות את השינוי, לקדם תהליך של שינוי, תהליך של חשיבה , של שיתוף פעולה ולשנות את מערכת החופשות, להתאים אותה למציאות הישראלית , להתאים אותה לצרכים המשתנים של המערכת.
גם כאן בחרת במילים יפות, הזמנת הורים ולעדה אבל לא באמת הקשבת למה שיש להם להגיד וחזרת אחורה בזמן.
אתה מבין כבוד השר,יש תחושה כזו של החמצה דווקא מאלו שיודעים שאי אפשר הכל , שיש מחיר שנצטרך כחברה לשלם, שנצטרך יחד למצוא את הפתרונות שנוכל להתקדם באמת.
אבל בשביל זה צריך לקחת יוזמה, בשביל זה צריך לקחת בחשבון שיהיה לזה מחיר לא פשוט, בשביל זה צריך הרבה מעבר לסטטוס נרגש או מסיבת עיתונאים, בשביל זה צריך לבוא נחוש אל מול כל הכוחות החזקים במשק, בשביל זה צריך לשים את טובת הילדים לפני הכול.
וזה לא קרה.
אבל עברה רק שנה כבוד השר, וכבר אמרו לי שאני אופטימית, ואולי כל מה שנשאר לי זה להאמין שאולי אולי מתשהו כן תשנה משהו.
