אמא'לה אפייה

באחד הימים הבכורה  שכחה שהבטיחה עוגה לכיתה, אז היא צלצלה אלי מבה"ס , באמצע יום עבודה ולימודים וביקשה שאקפיץ לה לבה"ס עוגה לשיעור האחרון . שהסברתי לה שאני באמצע יום עבודה, ואין מצב שאספיק היא סננה אבל אמא אני יודעת את הסוד שלך.
איזה סוד ?שאלתי אותה. העוגה לוקחת לך כולל התנור וציפוי ארבעים דקות , וכולם בטוחים שזו עוגה מושקעת של שעות. פלייז את יכולה לעשות לי עד השיעור האחרון?
ואז נפל לי האסימון, אני האמא הזו שאופה עוגות לכיתה/גן/ישיבת וועד. וכולם בטוחים שאני מהאמהות המשקיעניות האלו , אלופה באפייה, ושאני מבלה לילות במטבח

אבל אני לא. (למתכון עוגת השוקולד הסודית לחצו  כאן  )

אני זוכרת את הפעם הראשונה בחיי שהכנתי עוגה. לבכורה הייתה יומולדת שנתיים בגן ואני קיבלתי רשימה של מטלות, בינהם כתוב עוגת יומולדת.  החלק הקל היה לבקש מאמא שלי שתחייה לאפות לנכדה הבכורה שלה עוגה, אבל ידעתי שזה לא פתרון. מבוהלת להחריד צלצלתי אל חברתי אוסנת, שהייתה מבחינתי הדבר הכי קרוב לאלוהי האפייה וביקשתי עזרה הכוונה ותפילה  היא בתמורה שלחה לי את הלינק לעוגת שוקולד שילדים אוהבים של קרין גורן  והפכה לחברה הטלפונית שלי במהלך כל הכנת העוגה. בסופו של ערב הייתה לנו עוגה, היא לא הייתה הכי יפה אבל הבכורה הייתה הכי מאושרת  מהעוגה  של אמא וילדי הגן חיסלו אותה בשלוש דקות.

חלפו מאז כמה שנים  בעידוד של החצי ולחץ מתון של הילדים הפסקתי לפחד מהמטבח והתחלתי גם לנסות וגם לאפות.

זה לא שפתאום החיים שלי הפכו לפחות עמוסים, ויש לי זמן לעשות נסיונות במטבח , וגם לא הפכתי לבלוגרית אוכל מוצלחת,  או גורו אפייה  אני עדיין משתמשת בכל מה שחוסך  לי זמן , אבל , אימצתי לעצמי את עשרת הדיברות שלי, אלו שאני דבקה בהן ושבעצם גרמו לי להפסיק לפחד ולהתחיל לאפות.

1. הכי חשוב  והמזל שלי שיש לי חברות שמבינות עניין,  ע"ע העוגה הראשונה שלי. בחלוף השנים תמיד היו לי במעגל חברות שבניגוד  אלי יודעות מה הן עושות מצד אחד, ומצד שני יש להן סבלנות אין קץ לשאלות הלא הגיוניות שלי , אני יודעת שלא משנה מה אשאל לא רק שאקבל תשובה ,אלא אחת שלא כוללת את המילים "ברור" ו"ואיך את לא יודעת".
2. בלי המון מרכיבים – כל אחד והאתגרים שלו , אני מודה היו לא מעט עוגות שלא היו בהם חלק מהמרכיבים הנדרשים ולכן מראש אני בוחרת לנסות דברים שהסיכוי שאשכח חלק מהמצרכים יותר נמוך.

   

    

3. בלי אתגרים פיסיקלים – אני לא מפרידה ביצים, יוצרת מסות, עובדת עם סיר על סיר ולא עושה כלום מולקולרי. אם זה מצריך חישוב כמויות ויותר מידי תבניות זה לא אני.
4. בלי אתגרי יצירה  – אם בחיים יש לי כתב נוראי, ויכולת ציור בסיסית אין טעם שאכנע לטרנד הפיסול/ציור/זילוף. הכי יצרתי זה להדביק דף אכיל. תמודדו.
5. העיקר הכוונה, כבר היו לנו עוגות מלח, לחם בטעם חומץ, ועוגות שהגיעו מהתנור לפח. מבאס אבל זה חלק מהדרך.
6. אביזרים – אז אין לי ארון עמוס בכלי מטבח, ובמשך תקופה ארוכה לא היה לי מיקסר, ולמדתי ללוש חלות ביד, ולערבב עוגות עם מטרפה עד שרכשנו אחד חדש, ובמשך השנים אני קונה כל פעם אביזרים שונים,חלק מהם לעולם לא אדע מה בדיוק עושים, חלק מהם אחרי שמצטרף אני תוהה איך הסתדרתי בלעדיו, אני אגב משתדלת לקנות רק את אלו שבאמת עוזרים .

   

7. חד פעמי זה לא מילה גסה, אחרי שאיבדנו לא מעט תבניות ומגשים שהלכו לגן/בה"ס /ארועים בהם התבקשנו להביא דברים הגעתי למסקנה שאפשר ולפעמים רצוי להשתמש בתבניות וכלי הגשה חד פעמיים. אני מודה שיש המון חידושים בתחום ואני כמו תמיד ירוקה בעניין אבל כבר עשינו טבילות אש וזה עבר חלק
8. אמץ מתכון, יש אלפי מתכונים ברשת, ויש לא מעט מתכונים שעוברים מדור לדור, הכלל שלי פשוט, ניסיתי הצלחתי – אני מנסה עוד משהו מאותו כותב. אישית אגב אני חובבת מתכוני אמהות , במיוחד כאלו שמיועדים למתחילות כמוני.

   

9.  שיהיה בבית 🙂,  ע"ע הסעיף הקודם אין לי מזווה של אפייה, אבל אם יש משהו שלמדתי זה שיש דברים ששווה שיהיה בבית. מאחר ויש לי מתכונים שאימצתי אז אני משתדלת שחומרי הבסיס יהיו לי, זה עוזר במיוחד ברגעים בהם בשמונה בערב מסתבר שצריך עוגה למחר, או שפתאום באים חברים ורוצים לעשות עוגיות או פיצה , אין לי רשימת חובה, אני כן משתדלת שהיו במקפיא שמרים, שהיה בבית  סוכר, קמח (רצוי ביותר מסוג אחד) קקאו ושוקולית וביציים. לרוב יש כאן גם  אינסט פודינג  ושמנת (או כמו שאני קוראת לזה, הדבר שתמיד מציל עוגות קורסות ).
10. והעיקר?  אני זוכרת שאני עושה את זה לא רק בשביל הילדים- לקחתי את זה בתור אתגר אישי, אני מודה שזה סוג של תרפייה בחלק מהימים, ובחלק זה הפך לכייף משותף. אבל אני תמיד זוכרת שאני לא עושה את זה רק בשבילם /בגללם אלא בעיקר כי בחרתי.

ואם בא לכם, אתם לגמרי מוזמנים לקטגוריית המתכונים בבלוג כאן, קטגוריה קטנה , לא מקצועית אבל היי הילדים שלי מתים על זה.