טלי ברילסליחה, באמת סליחה, סליחה שאני הולכת לנפץ קצת את פסיטיבל יום האישה שרץ בחוץ. הנה כמה דברים שלא מופעים ולא ממש יופיעו בשיח על האישה.
בשיח זה שיתובל בהמון מספרים ונתונים על נשים אבל לא לא תראו בו שרוב העניים בישראל הם בעצם נשים עניות , שיח שיספר לכם על הרגלי הצריכה של נשים אבל לא יזכיר במאומה את אלפי הנשים שעושות חושבים עשר פעמים לפני שהם קונות משהו, ולא זוכרות מתי קנו משהו לעצמן.
שיח שכולל סקרים מופלאים בהם יקבלו נקודות זכות עסקים שלא מפטרים נשים בהריון, ויקבלו שבחים עסקים שמעסיקים נשים בפרט ואמהות בכלל , כי לשלב נשים ואמהות בישראל 2014 מקנה לך מקום של גן עדן ופרסום חיובי בקרב קהילת העסקים ואייטם בתקשורת.
גם השנה לא יפקד מקומם של כתבות הצבע על "נשים מיוחדות", כאלו שעשו דברים שאם גבר היה עושה אותם היו מיד פותרים אותו בהנף יד של מה הסיפור שלך , זה מאוד ברור. אבל אישה ? זה וואו אחד גדול.
בכלל אני חושבת שזה דיי סימבולי מה שקורה למועדים שחוגגים נשיות , את יום האם שנולד אי שם בווין בחגיגות לאם כל האלים האלה ראיה ועבר גלגולים שונים בעולם הפכו להיום המשפחה, לא משנה שעוד לא קם הגבר שהיה בהריון וילד , וזה נכון המשפחה של היום מאוד שונה מפעם ועדיין, ואת "יום הפועלות הבינלאומי", חג שהמקור שלו בכלל אי שם כאירוע סוציאליסטי קומוניסטי הפכו "ליום האישה" כי צריך איכשהו לחגוג בכל זאת , והוא הפך להיות הכלאה של חג האהבה עם יום האם , ושאומץ מחוץ לנגזרת הקומוניסטית שינה שוב את פניו והפך להיום שאנחנו מכירים יום עולמי לציון והכרה במאבקים של נשים. כן מאבקים.
תרשו לי לנפץ לכן , אנחנו לא צריכות יום מאבק, אנחנו נאבקות כל יום.
מה שלא תקראו בשלל הכתובת לכבוד יום האישה שגם בשנת 2014 להיות אישה בישראל זו משימה כמעט בלתי אפשרית.אם את אמא אז בכלל.
לא משנה כמה ננסה להתייחס אל החברה הישראלית כמתקדמת או שיוונית המצב שלנו רחוק, ומתרחק. נשים בישראל נמצאות במאבק יום יומי וזה מתחיל מגיל צעיר בו את נאבקת אם מעניין אותך חלילה חוג רובוטיקה ולא בלט, את נאבקת אל מול מערכת החינוך שלמרות הכול תעדיף לשלוח את הבנים לראלי ולא את הבנות , את נאבקת ומקבלת חצי חיוך שאת שואלת למה בישראל 2014 בהצגות בית ספר אמא עדיין מחכה בבית עם סינור. לימודי מגדר ושיוון הוא משהו שגם במאה העשרים ואחת לא נלמד במערכת החינוך, ועוד לא אמרנו מילה על הצבא שהוא לכאורה מתקדם אבל הולך ומתרחק (מי אמר שיוון בנטל?)
המאבקים בגיל המוקדם לא מכינים אותך למה שצפוי לך בעתיד, הם לא מכינים אותך שזה ממש לא משנה אם סיימת את לימודי התואר שלך בהצטיינות יתרה בישראל 2014 נשים עדין משתכרות הרבה פחות באותו תפקיד.
בישראל 2014 למרות שאסור עדיין שואלים נשים בראיונות עבודה את שאלת המחץ "מתכננת ילדים?" ואף אחת לא תפצה פה כי אף אחת לא רוצה לאבד מקום עבודה.
בישראל 2014 אם את כבר אמא ישאלו אותך תמיד אם יש לך "סידור" לילדים , שזו מילה נימוסית למה תעשי עם הילד חולה, ומצד שני תמיד יתקשרו אליך מהגן או מבית הספר אם הוא לא מרגיש טוב.
בישראל 2014 אלפי אמהות לא מצליחות להשתלב בשוק העבודה מרגע הפיכתן לאמהות ולא משנה הכישורים ההשכלה או המוטיבציה שלהם. אמהות רבות מוצאות את עצמן שוב בתפקידים זוטרים שעשו בתחילת הדרך , משתכרות שכר זעום רק על מנת שיוכלו להתקיים. אחרות פותחות עסק עצמאי קטן , כי בישראל 2014 בלתי אפשרי להתקיים ממשכורת אחת למשפחה, גם אם רוצים. בכלל גם ביום האישה הזה לא ידברו על המאבק היום יומי של עשרות נשים בישראל לאזן בין דרישות שוק התעסוקה לבין ההורות. והאמהות ועל מעט אם בכלל הבחירות שנשים יכולות לקבל בדרך.
בישראל 2014 עדיין יגידו שאת מקטרת, או לא באמת רוצה לעבוד או להשתלב, ובכלל מי שרוצה מצליחה, למרות שהמציאות המספרית שונה כל כך.
גם ביום האישה הזה לא ידברו על עשרות נשים שחיות בפחד, שחיות תחת טרור כלכלי ומילולי , כי מטרור כלכלי ומילולי לא מתים, ונשים צריכות למות בשביל לקבל כותרת אי שם בעיתון. גם לא ידברו על זה שבישראל 2014 עדיין נשים עדיין שותקות אחרי שהן עוברות הטרדה מינית ואונס. כי למה להרוס חגיגות
הרבה יותר נחמד לטפוח לנו על השכם, מאשר לפתוח באמת את הדברים, לשים אותם על השולחן ואולי אחת ולתמיד לנסות לטפל בהם.
יום אישה שמח!
טלי יקרה.
קראתי בשקיקה את מסכת ההתעללויות שעוברת האישה בישראל בשנת 2014 ואני עדיין מחכה למספרים ולטבלאות שעומדים מאחורי המילים הכואבות והחזקות האלה.
בתור אבא שצריך לעזוב את העבודה כל פעם שהילד חולה בגן, או לקחת יום חופש ולהיות עם הילדים באירוע של הגן או בית הספר בזמן שאישתי עובדת, אני עדיין מחפש את אותה "אישה קטנה" עם סינור שתחכה לי בבית כשאני חוזר מהעבודה…
אני גם מחפש אותה בבוקר כשהיא יוצאת לפני ואני צריך להכין את הילדים ולקחת אותם לגן ולבית הספר.
באיזה עולם את חיה? תתעוררי !
אני ואבות רבים נוספים מטפלים בילדים בזמן שהנשים עובדות!
איך אומרים באנגלית – wake up and smell the roses.
אייל , ברוך הבא תודה על התגובה. לצערי אני ואתה (כי אם תעקוב קצת תגלה שגם אני חיה במשפחה שיווניות ) במיעוט. ועדיין מספרית הנשים עניות יותר, ועדיין מספרית לנשים קשה יותר להתקדם ונשים עדיין חוות את מה שכתבתי עליו. דווקא מהמקום שלך יש לך הזדמנות לעזור לנו לשנות, להסביר שזה אפשרי, ולא ידידי זה לא בא יחד עם גישת התתעוררי, אני יקירי ערה לצערי מזמן
טלי יקירתי, אני אוהבת לקרוא אותך תמיד ויחד עם זאת הרשי לי להסכים עם אייל. ראשית אומר שאני בעד לנפץ את הפסטיבלים הצבועים והמגוחכים של ׳יום האישה׳ שהרי אם בשיוויון עסקינן אין לי שום צורך שיבדילו אותי ביום מיוחד בשנה כשם שלא מבדילים את הגבר, אני מניחה שתקומנה עדת הפמינסטיות ותאמר שהגבר מועצם בכל יום בשנה, שהם- ״האלימים״ ״המתעללים נפשית ופיזית בנשים״ ״אותם כוחניים שמטרתם לפגוע בכל אישה באשר היא״ לא זקוקים ליום משלהם.. תרשי לי לעזור לנפץ את המיתוסים הללו. ראשית נכון לכאורה נשים ״עניות״ יותר או אם נשתמש במינוח פחות דרמטי מרוויחות פחות מגברים וזה נובע מכמה סיבות: א. המשק הישראלי (בעיקר הפרטי) יוצא מנקודת הנחה פרימיטיבית שגברים אלה הם שאמורים לתת שעות עבודה מרובות (שעות נוספות) לעומת אישה שתעדיף להשאר בבית עם הילדים, אני רוצה לבשר לך שבמשקי בית רבים גם כשהבנזוג מעוניין להשאר יותר עם הילדים או להוציא אותם מהגן (ואני עובדת ומכירה די הרבה גברים כאלה) האישה חוששת שפיתוח הקריירה שלה ע״ח גידול הילדים יגרום לה להתפס ״כאם פחות טובה״ כי הסביבה יוצרת לחץ על אישה שהיא צריכה להיות קודם אמא על פני קרייריסטית .ב. כמו אייל גם אני אשמח לקבל נתונים אם אפשר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מספר הנשים העניות בישראל וכנגד אשמח לראות את נתוני הגברים העניים בישראל. דרך אגב כחשבת שכר אומר לך שמאחר ואישה מקבלת נקודות זיכוי בגין ילדים לעומת גבר שלא מקבל , משכורת ברוטו של גבר שגבוהה לדוגמא ב 2000 שח ממשכורת ברוטו של אישה יסתכמו בסופו של יום בנטו זהה. הצגת נתונים כאלה היא לצורך העמקת ׳דמונזציית הגבר׳.. הגבר הוא העשיר,הרע המנוכר, זה שבוחר לנטוש את ילדיו ואשתו לאנחות ולברוח עם הממון הרב לאקפולקו עם המאהבת החתיכה בת ה 20 ולתת לאשתו הענייה החלשה המוחלשת לקבץ נדבות. אני כותבת כך בכוונה בהקצנה כי חשוב לי לדעת למי את מפנה את האצבע המאשימה, האם לחברה הישראלית? האם למחוקקים? או האם לציבור הגברי? כי בתור אחת שפעילה בארגונים שנחשבים ״של גברים״ אומר לך שרוב הגברים היו ממש שמחים שהנשים שלהן ירוויחו יותר כי זה אומר יותר כסף למשק הבית המשותף .. הסיבה שאני מסתייגת מחלק מהדברים שנאמרו בפוסט היא העובדה שנשים משתמשות במסכנות הזו על מנת לנגח גברים בתהליך גירושים, מסתבר שילד הוא עסק כלכלי מניב לרוב הנשים בישראל, החוק בארץ מוטה לחלוטין לטובת האישה באופן חד משמעי ועבור כל ילד נדרש הגבר לשאת לבד בכל הוצאותיו (איפה השיוויון כאן?) דרך אגב לימודי מגדר ומכון רקמן (שממומן ע״י ארגונים פמניסטיים שונאי גברים) לא מעודדים שיוויון אלא מעמיקים את השנאה . לענייננו אני מוכנה לספק לך רשימות של אלפי גברים שמוכנים לשאת במשותף אחריות על הילדים, להוציא מהגן פעמיים שבוע ולצאת מהעבודה כשהילדים חולים ( אני עובדת עם גברים כאלה, נשואים וגרושים) ואני חייבת לבשר לך השינוי כבר כאן. כן הוא זוחל , כי זה קשור בתפיסות חברתיות , במעסיקים במשק הפרטי, בממשל שעבורו הגברים מניבים מיסים גבוהים יותר כנגזרת משכר הגברים (הנשים מקבלות נקודות זיכוי רבות) לכן השינוי קשה וצריך להיות עיקביים . אני מייחלת ליום שהשינוי יקרה כי אז זה יפסיק את היללות הבילתי פוסקות של הפמינסטיות המגדרסטיות. נ.ב- אני כילדה לא רציתי ללמוד בלט אלא ג׳ודו (במכון ג׳ו) אף פעם לא נתקלתי בבעיה בבחירות שלי
חלי יקרתי, מכוון שאנחנו מכירות את יודעת שאני לא מדברת שיוון אלא חיה עם אחד שלא חושב שמגיע לו פרס על זה. וכמי שמכירה אותי את יודעת שאני דיי אשת קרירה. ואת יודעת שעדיין בתוך כל זה גם אני חלק ממה שכתוב, גם אותי שאלו על ילדים, גם אלי מתקשרים מהגן/מהבית הספר למרות שמי שבסוף יגיע זו לא אני.
כמה תשובות
1. נשים עניות יותר מגברים , לא אני אמרתי אלא הנתונים במספרים את מוזמנת לקורא על זה : http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/512/553.html
2. לא כל דיון על נשים צריך להגיע לנושא גרושין ומי משלם למי מזונות . צר לי אבל גם נשים נשואות סובלות מאפליה, סובלות מהטרדה ועוד הרבה נושאים שאת ממש לא צריכה להיות פמיניסטית שונאת גברים בשביל להכיר ..
3. לא הפנתי אצבע, אמרתי את מה שלא תקראי בשום מקום, את האמת המרה שלא מסדרת עם כתבות צבע ומכירות של שוקולדים. אני חושבת שצריך להתחיל להודות באמת (שזה שלב ראשון בכל תהליך) ומשם להתחיל את השינוי, החברתי, החוקתי וגם התפיסתי.
דווקא לי מהמקום ה"בטוח " שלי יותר קל לבוא ולשאת את הקול של אלפי נשים בישראל, שזו המציאות שלהן, וחבל שקולם לא נשמע