כל הפוסטים בכללי

לא מצליחה לכתוב. כותבת מוחקת. אנחנו כבר שבועיים ב"שיגרה" הכי לא שגרתית שיש. מצד אחד חיילים בעזה, מפוצצים מנהרות,נלחמים, שמות

הטקסט הזה  נכתב בהפוגות, בהפסקות. חלקו נכתב אצלי בראש, ברגעים האלו שאני סוף סוך עוצמת עיניים ומנסה לעשות את מה

מודה באשמה, אני אישה של קיץ. תנו לי שמש, ים או בריכה,שעות אור ואיך אפשר לי הגלידה אהובתי הסודית, אותה אפשר

איך מסכמים שנה ראשונה בבית ספר? עוד כמה ימים וזהו, הצלצול האחרון ישמע, והבכורה תגיח אל שער בית הספר, כמו

פעם שאלתם כמה עולה להיות אמא ? שאמהות מדברות על הקשיים שבהורות הן מדברות לרוב על הקושי העצום בתפקוד ,במחסור