אני חושבת שהדבר שאמהות הכי רוצות (מלבד שעות שינה ורצוי ברציפות) זה עוד שעה ביום, שעתיים זה יהיה בכלל להיט. כי מרביתנו רודפות תמיד אחרי השעון.
מאז שאני אמא , למדתי להעריך את כל מקצרי הדרך. למדתי שחצי דקה פה , עשרים שניות שם עושים עוד שעה שלמה. כל מה שאני יכולה לעשות במקביל למשהו מתקבל באהבה גדולה ובתודה.
השבוע אחרי שיחה עם חברה שנזפה בי שאני לא משתפת, החלטתי לנסות לכתוב על הדברים והמוצרים הקטנים שחוסכים לי את הזמן ו/או מקלים על החיים שלי ולא רק.
[highlight]רובי שואב האבק הרובוטי שלנו[/highlight]
האמת שהרבה זמן רציתי את רובי, שיש שלושה ילדים וכלבה בבית אחד,שאין עוזרת, הריצפה הופכת למשהו שיש מתחת למשהו, והמטאטא הוא אחד החברים הטובים שלי ושל החצי , בעיקר בערבים או בשעות הבלתי אפשריות של הבקר. חברות המליצו לי בלי סוף לאמץ לי אחד משלי אבל מה שמנע מאיתנו יחסים עם רובי משלנו היה המחיר שלהם , כל פעם הנושא עלה בדיוני תקציב בית, וכל פעם מצאנו שימוש אחר לעלות המאוד גבוהה שלו . אבל לפני שנה החצי חזר יום אחד ואיתו מתנה, אז נכון הוא לא היה מהסוג המשוכלל, אבל קיבלנו אותו באהבה. לרובי מסתבר יש גם תפקיד חינוכי,ילדי הבית למדו כי מה שנשאר על הרציפה רובי אוכל, ואם בבתים אחרים צריך "לסדר לעוזרת", כאן הילדים יודעים שאמא מפעילה את רובי וזה אומר שמה שנשאר רובי אוכל, ו/או הולך לפח. בשבועות הראשונים הבכורה והאמצעי עשו תחרות מי מסדר את החדר/סלון מהר יותר וזוכה להפעיל אותו, ובהמשך זה כבר הפך לשגרה וגם אני מודה לפעמים לאיום ברמה של תאספו כי רובי מגיע היום לחדר משחקים..
אז הוא לא הכי משכולל, וכן הוא עושה קצת רעש,ויש חדרים שאני לא יכולה להשאיר אותו לבד, ולו בגלל העבודה שהוא נכנס למקומות ולפעמים נתקע, אבל הוא החוסך זמן שלי. לרוב אני מפעילה תוך כדי דברים אחרים,ולמרות שהזהירו אותי שרק הכי יקרים שווים משהו כבר יותר משנה שהוא רץ פה, עם השערות של הכלבה, החול של הילדים, והגרעינים של התוכי. את העלות שלו הוא החזיר מזמן.
אם אין לכם אחד כזה, עכשיו אפשר למצוא הרבה דגמים בחנויות. ממליצה בחום לאמץ.את השם שלו אגב הילדים נתנו לו ביום שהוצאנו אותו מהאריזה.
[highlight]כד חלב עם סכין.[/highlight]
הבעיה הכי גדולה בשקיות חלב היא.. לפתוח אותם.אנחנו מעדיפים לקנות חלב בשקיות, שילוב של מחיר של נחות והרגל, רק תמיד שיגע אותי הקטע של הפתח, כי חוק מרפי אומר שבדיוק שיש עשר שניות לתקתק קפה אזל החלב המשקית, ואז לכו תמצאו מספרים, אז המהדרין מוצאים סכין ואלו שלא יודו בחיים עושים את זה עם השיניים (זכר לימים בהם שתו שוקו בשקית ). התוצאה אגב לרוב היא שפיץ של חלב ולא תמיד בכוס.
הפעם הראשונה שנתקלתי בפטנט הייתה דווקא במיון יולדות אליו הגעתי באחד ההריונות. אני לא זוכרת איך הגענו לדבר על שקיות חלב , אבל אחת האחיות סיפרה לי שיש לה משהו להראות לי, וחזרה עם חיוך וכלי פלסטיק לשקיות חלב שיש בו סכין מובנית הפעולה פשוטה, לוקחים את השקית מעבירים אותה בגילוטינה ויש שקית חלב פתוחה. בלי לחפש מספריים/סכין ובטח בלי לנשוך עם השיניים . זה היה אז סוג של פטנט, והיא סיפרה על חנות מיוחדת שיש לה, ואיך כל פעם היא מגיעה לשם היא עושה רכישה עבור עוד משהו. זה היה מסוג הדברים שאמרתי לא יכול להיות שלא חשבו עליו קודם, ורשמתי לעצמי את השם של החנות, כזה אני רוצה.
הזמן עבר, קטן הבית הצטרף למשפחה, ולמי יש זמן לנסוע לחנות אי שם. ואז הוא נכנס לייצור המוני. אנחנו מצאנו אותו במקרה בחיפוש אחרי פטנט אחר בחנות כלי בית. המוכר סיפר שזה אכן מוצר חדש, ומי שמוצא אותו קונה תמיד שניים. אז אם אתם שותים חלב משקית,או אם עד היום בדיוק בגלל זה קניתם חלב מקרטון זה בשבילכם
[highlight]לאור הבקשות – המוצר משווק ע"י פלנרו והיצרן הוא קנקומט 054-8445399[/highlight]
יופי של טיפים.
אני גם משתמשת בכד החלב עם הסכין וגם לנו יש שניים, כחול ל-3% וורוד ל-1%.
משהו שחשוב לשים אליו לב – ללמד את כולם להכניס את השקית בזהירות לכד, כי עלולים לחתוך את הצד הלא נכון של השקית. לתובנה הזו הגעתי אחרי כמה פעמים שבמקום חלב בשקית מצאתי שלולית…
תודה אדוה!