בכורה שלי , ואו יומולדת עשר.. איך כל כך מהר?
גם השנה המכתב שלך מתערבל לי בבטן מחכה לתורו לצאת לאוויר העולם , בכל שנה אני מוצאת את עצמי שוקלת בקפידה ובזהירות את המילים שאני כותבת ברחבי הרשת, בכל פעם אני תוהה לגבי הגבולות בין החשיפה שלי לחשיפה שלך, ואני משתדלת לשמור על האיזון הדק בין הכללי לשלנו הפרטי. השנה זה מכתב ליומולדת עשר אז בכלל
את הראשונה והאחרונה.הראשונה שהפכה אותי לאם ואותנו למשפחה , ואת האחרונה שחוגגים לה בסדר ימי ההולדת של כולם , ככה שתמיד יוצא שהיומולדת שלך מסמן תמיד את סוף החמשלדת, או כמו שהחברים שלי קוראים לזה תקופת העוגות כי כמעט כל יום ששאלו אותי מה אני עושה התשובה הייתה עוגה. והשנה אתגרת אותי גם ביומולדת נושאי (על זה יהיה פוסט נפרד מבטיחה )
ילדה אהובה שלי,
בלא מעט לילות, שהשקט משתרר וכולכם נרדמים, רגע אחרי הסיבוב בחדרים , אני תוהה ביני לבין עצמי אם אמרתי לך מספיק כמה אני גאה בך, כמה אני אוהבת אותך, במיוחד בימים שהבית סוער, ואני יודעת עד כמה את משתדלת לסייע.
אני יודעת שלפעמים סוער קצת, בבית ובחוץ, ואני יודעת שאת מתמודדת, לפעמים גם בלי להגיד כלום. אני מקווה שהענקתי לך מספיק כלים בשביל לעמוד גם ברוחות של המדבר.
אני רואה אותך צומחת מאותגרת ומאתגרת, אני רואה אותך בוחרת את השבילים, ואני מודה לפעמים בא לי לעצור אותך, אבל אני משתדלת לשחרר, אני רואה אותך מנהיגה את אחיך, מתמודדת ומקבלת אחריות רואה וכל כך גאה .
בכורה שלי,
מאחלת לך שגם השנה תפרחי ותצמחי, שתדעי להתמודד עם כל מכשול ותמשיכי להאמין שהשמיים הם הגבול, שתצמחי להיות זאת שאת בוחרת, ולא זו שבוחרים עבורה.
מאחלת לנו עשור קצת יותר פשוט מזה שעברנו אבל לא פחות מעניין, מאחלת לי שתמשכי לאתגר אותי (רק לא עם מספרים בזה תאתגרי את אבא אמא כיידוע דיסלקטית וזה קצת אכזרי) ללמד אותי ולא פחות חשוב שתמיד נתחבק שנרצה
אוהבת עד אין גבול
אמא
טלינקה שלי כל כך ריגשת .ומיכלי שלי הנכדה הבכורה שהענקת ל נו תבורכו כולכם .נשיקות אימא